ספורט, הפרעת קשב וכישורים חברתיים

לא ככה משחקים, את מרמה והנה המשחק עף לכל, אני רוצה לשחק עכשיו בתופסת וזה מה שיהיה, אני מוכן לעשות את זה רק בדרך שלך, במשחק שאני בחרתי, ניצחתי אותך אני הכי טוב בעולם אתה גרוע!

בואו לשחק איתי

Kids Playing Halloween Games Outdoors

בחברה שלנו להיות אני, עצמי זה כמעט בלתי אפשרי כי אף אחד לא דומה לשני
וכשאני לא מתנהגת כמו האחרים אז ישר מרימים גבה…
איזה אידיוטית, מה היא עושה? איך היא מתנהגת?

אבא שלך נאצי

את המשפט הזה היו זורקים לעברי הילדים
כששמעו שאבא שלי גרמני.
בהתחלה לא הבנתי הרי איך יכול להיות הוא גר כאן בארץ ישראל והוא הרי יהודי.
ואז שאלתי את אימא שלי (את אבא התביישתי לשאול) "אבא נאצי?"

והיא סיפרה לי את הסיפור….

החופש הגדול

איזה כיף חופש גדול!!
סוף סוף אין לימודים, אין שיעורים או למידה למבחנים.
יש לי המון זמן פנוי, אני יכול לעשות מה שאני רוצה יששששש
אני יכול לישון עד מאוחר, ללכת לישון מאוחר, איזה כיפפפפפ, לשבת לשחק במחשב, לדבר עם החברים בוואטסאפ על סרטונים מדליקים, להעלות לטיקטוק סרטונים. מה שבבבבבבא לי!!
בעקרון והכי חשוב בחופש הזה… אני הולך לרבוץ, לאכול ולהיות במחשב נראה לי גם אעשה בינג' לאיזו סדרה או שתיים פצצות לגמרי.

ככה זה כשיש שניים (או יותר)

קבוצה

קדימה דנה את יכולה, את מסוגלת, אל תוותרי
שומעת את הצעקות מסביב, את הכפיים את העידוד והאנרגיה של חברי לקבוצה
אותם חברים שיחד איתי בבריכה מושכים אותי להישגים, שאפרוץ קדימה ואצליח.

חלומות

בואו נדבר על חלומות
לא כאלה שבאים אלינו בזמן השינה
חלומות נו…הלוואי ו… כאלה חלומות

גם לי יש חלומות, אומנם אני עדיין ילדה אבל יש לי די הרבה כמו לנסוע לחו"ל בקיץ עם אימא והאחיות שלי, להיפגש עם החברים שלי מה שאי אפשר לעשות עכשיו, ללמוד אגרוף מה עוד…?
יש לי גם חלומות שאני יודעת שלא יתגשמו כמו שאימא ואבא יחזרו להיות יחד או שלא נצטרך לעבור בית למקום חדש עם ילדים שאני לא מכירה.

למקומות…היכון…רגע איפה דנה?

התמדה

"היי דנה לא היית אמורה לשחות עכשיו?"
"נראה לי…לא יודעת"
אליפות ישראל בשחייה אני יושבת עם חבריי לקבוצה ביציע מקשקשים וצוחקים עד שיגיע תורי לעלות לאדן הזינוק ולקפוץ למים ולהראות מה אני יודעת הכי טוב לעשות.

קוד שחור, קוד שחור

לפתע בטלפון נראתה התראה בצבע אדום עם המילים קוד שחור
הערתי את בן זוגי במילים "קדימה מהר עוד מעט זה מגיע אלינו חייבים להגיע לממ"ד ותוך כדי ריצה נזכרנו שהתינוק החדש שלפני כמה ימים נולד נמצא בחדר למעלה.
בזמן שחיכיתי ליד הממ"ד בן זוגי רץ והביא אותו מכורבל בשמיכה והנה אנחנו כבר בפתח של הממ"ד ו….

יחד נעבור את זה

הורים יקרים 😎
מה קורה?
אנחנו מבינים שאנחנו מוציאים אתכם מהכלים וקשה לכם לבלות איתנו ימים שלמים ו…
מה איתנו? אתם חושבים שלנו זה פשוט וקל ❓
אז תדעו לכם שגם לנו לא פשוט בכלל שהשגרה שאנחנו מכירים נעלמה…
כן אתם ההורים חושבים שאנחנו מבסוטים מהמצב החדש שנוצר שאין לימודים, לא הולכים לביה"ס, ישנים עד מאוחר חיים טובים יש לנו.

אני נערה שקופה

"אני לא מבינה היא הייתה החברה הכי טובה שלי ועכשיו היא אפילו לא מסתכלת עליי, בקושי מדברת איתי, אני זו שעזרתי לה והכרתי לה מלא חברות זה כל כך כואב וממש מתסכל ועוד בנוסף היא אומרת לכל החברות האחרות לא להיות איתי בכלל. אני מרגישה שקופה כי אף אחד לא מסתכל עליי בכלל…
ההרגשה שלי היא של אובדן, כמו לאבד אדם קרוב ויקר. הלב פשוט נשבר. עצוב לי ורע לי כל כך.
המחשבות לא מפסיקות לרוץ איך? אבל למה פתאום?