החופש הגדול
סוף סוף אין לי צורך לעשות שום דבר שלא מעניין או שאני לא אוהב (בית ספר למשל!) וגם יש לי שקט מכל הילדים בבית הספר כל הנסיונות להתחבב על כולם וצריך להיות בסדר עם אחרים וזה עשה ככה וככה ולמה אני חבר של זה ולמה של ההוא אופפפפ די למי יש כוח!
עכשיו חופש! הגיע הזמן לנוח…להתבטל לא לעשות כלום ולדבר רק עם מי שאני רוצה.
עדיף בבית מול הטלוויזיה או בטאבלט, איזה פיצוץ אני יכול להשלים ולראות סדרות שאני אוהב.
אבל למה שיתנו לי שקט חס וחלילה שיראו אותי מתבטל ולא עושה כלום אני לא מבין אותם כל הזמן מכריחים אותי לעשות משהו עם עצמי די דפדפו תנו לי את השקט שלי!!
אולי קשה לכם להבין כי אתם כל הזמן עושים דברים ואף פעם לא נחים ובואו בנינו גם אתם הרבה בנייד רק שאתם קוראים לזה "עבודה". אני עושה דברים, כאן בחדר שלי, במקום הפרטי והשקט שלי עושה את מה שאני אוהב (לראות סרטים, לדבר עם חברים בוואטסאפ ובאינסטגרם, לראות סרטונים, לשחק משחקים ואפילו לקרוא).
לא מבין למה כל הזמן הם רוצים שאצא החוצה ואעשה דברים שמעניינים אותם מי אמר שאני אוהב את זה? שיעשו את זה הם…
ובואו נדבר על השינה ומה שיש להם להגיד על זה
הם קוראים לזה בזבוז זמן איך הם חושבים בכלל שזה בזבוז הרי מה יש לי לעשות חוץ מזה?
ואך הם רוצים שאקום מוקדם אם אני הולכת לישון ממש מאוחר
גם את זה הם לא מבינים מה יש לי לעשות עד השעות המאוחרות של הלילה. הכי כיף זה לראות אם אני מצליחה להחזיק מעמד ולעשות לילה לבן במיוחד שזה בנייד יחד עם חברה.
כל השנה הם מציקים לי שאני לא ישנה מספיק שעות ולכן אני קמה עייפה ואני לא מרוכזת בבית הספר איך גם כל הזמן חופרים לי שהרופאים ממליצים לישון מעל 10 שעות וזה טוב לגדילה ו…טוב הבנו אז עכשיו אני ישנה 10 שעות ויותר וזה לא בסדר?? אני ממש לא מבינה…
למה הם צריכים להתערב מתי אני קמה ומתי אני הולכת לישון?
רגע הם לא היו מתבגרים פעם? לא נפגשו עם חברים או דיברו שעות בטלפון עד אמצע הלילה או שעשו התקפת פתע על המקרר? זהו נהיו מבוגרים אז הם נהיו כאלה פקצות מעניין מה סבתא מספרת עליהם?
אני בחופש מה הם מצפים שאעשה חופש זה חופש. חופש זה לעשות מה שבא לי כולל שינה עד מאוחר.
אם להם זה מפריע שאני לא עושה כלום וישנה עד מאוחר אז שהם יביאו רעיונות אני לא מפריע לי לא לעשות כלום. אבל חשוב רעיונות שאני יאהב גם, כן? לא רק מה שמתאים להם אחרת אין מצב שזה קורה ושכחו מזה! הלכתי להמשיך לישון ולקשקש עם חברות בנייד.
אנחנו ההורים רוצים שיהיה לילדים שלנו טוב ויהיו מאושרים אך מה עושה אותם מאושרים? האם אותם הדברים שעשו בעבר או שעושים אתנו היום? (ושאלה למחשבה…האם בכלל אנחנו מאושרים).
אנחנו ההורים מגיעים עם מערכת אמונות וציפיות משלנו – אם אנחנו טיפוסים חברתיים אז נרצה לראות את הילד שכזה או להיפך אם חווינו דחיה בילדותינו נרצה שהם לא יחוו את זה כמונו. אם עבדנו והרווחנו כסף בחופש הגדול או שהבן של השכנה עושה את זה אז אנחנו מצפים שגם הם ואם אנחנו לא עם הפרעת קשב אז איך זה שהילד שלי לא יכול לעשות את הדברים כמו שאר הילדים?
תוסיפו לכך שאנחנו דור איטי ומתון יותר, הדור של היום זה דור של שפע ומסכים, דור שעובר במהירות מדבר אחד לשני לא סתם הוא מוגדר כדור הפרעת הקשב והריכוז. אנחנו שגדלנו ללא מסכים ונכנסו לתוך העולם הזה מול ילדים שנולדו לתוך זה ולא מכירים משהו אחר…
עולמות שונים ושעולמות שונים נפגשים נוצר…פיצוץ
ילדים עם הפרעת קשב חווים כל השנה קושי בלעמוד בקצב של ילדים אחרים, בקצב של המורים ובקצב שלנו ההורים מה שמכניס אותם לתסכולים, מה שילדים אחרים עושים בקלות להם זה לוקח הרבה יותר זמן אם בכלל אפילו לשחק עם ילדים אחרים. כשמגיע החופש הם פשוט רוצים לנוח, שיהיה להם שקט, להיות עם עצמם בלי בלאגן.
ובכל זאת כדאי ורצוי לשמור על שגרה מסוימת.
מה עושים? מתאמים ציפיות.
יושבים לשיחה קצרה אפילו ברכב בין הסעה להסעה זה זמן מצוין מה הם מתכננים לעשות בחופש?
הכינו רשימה של כל הדברים כולל דברים משפחתיים (חשוב ביותר!) ושבוע לפני שיגיע החופש תכננו את הלו"ז לפי הרשימה. חשוב לשים דגש גם על פעילות גופנית ואורח חיים בריא
