פעילות גופנית במקום ריטלין?

האם פעילות גופנית מחליפה ריטלין?

הפרעת קשב וריכוז  ADHD היא קבוצה של סימפטומים שבבסיסה עומד הקושי להיות מרוכז במשימה אחת לאורך זמן ולהתעלם משאר הגירויים סביב. נכון רובנו לפעמים מוסחים מדברים אחרים (קשב סביבתי) אך כשזה הופך לבלתי נסבל ומפריע לתפקוד תקין במצבים שונים בחיים זוהי הפרעה.

ADHD  היא נוירולוגית- קוגניטיבית ומלווה בתסמינים התנהגותיים ורגשיים (אימפולסיביות וקושי חברתי). הטיפול הרווח כיום בהפרעת קשב וריכוז הוא טיפול המשלב תרופות מקבוצת המתילפנדאטים (ריטלין, אטנט, קונצרטה, וויאנס ופוקלין) והתנהגותי-טיפול רגשי, אימון אישי, הוראה מתקנת ועוד…

ADHD מקושר לויסות לא תקין ונמוך של רמות הדופמין במוח, אותו דופמין מעורב בהנעה ובעוררות (מוטיבציה) וביכולת שלנו לשמור על מוטיבציה זו לאורך זמן. אותה עליה של רמות דופמין ועוררות נמצאה גם אחרי פעילות גופנית רציפה.

אם פעילות גופנית מעלה את רמות הדופמין כמו התרופות אז השאלה שנשאלת האם פעילות גופנית יכולה להוות תחליף לריטלין?

במחקרים רבים אכן נמצא כי ישנו קשר חיובי בין פעילות גופנית לבריאות פיזית ונפשית אצל ילדים ונוער וגם מבוגרים. בריאות נפשית מקושרת לדימוי עצמי, דכאון וחרדה. כמו כן פעילות גופנית משפרת תפקודים קוגניטיביים ויש לה השפעה חיובית על קשב, למידה וזיכרון.

פעילות גופנית היא למעשה כל פעילות שנעשית בה תנועה רציפה לאורך זמן  וכל סוג של פעילות אפשרית – הליכה ,ריצה, רכיבה על אופניים, משחקי כדור ועוד. כל פעילות גופנית היא אפשרית ומשפרת באופן ניכר את הסימפטומים של ההפרעה כגון: מוטוריקה, קשב לאורך זמן, מוטיבציה ושיקול דעת. כמו כן מעלה בטחון עצמי, מפחיתה חרדות ודכאון ומשפרת בעיות התנהגות וכישורים חברתיים.  

העיסוק בפעילות גופנית מאפשר שימוש בזיכרון מרומז. זהו זיכרון מוטורי שבפועל לא מצריך ביטוי מילולי או הבנה. להבדיל מזיכרון העבודה שמצריך שליפה והבנה ובא לידי ביטוי בשיקול דעת. דבר זה בפני עצמו מאפשר לילדים לחוות הצלחות שבמקומות אחרים לא מתאפשר להם.

 על פניו נראה שספורט יכול להיות תחליף לתרופות…

האם באמת פעילות גופנית היא תחליף לריטלין?

במחקר על ספורטאים תחרותיים שנאסר עליהם שימוש בתרופות להפרעת קשב (מוגדרים בהתאחדות הספורט כממריצים ומשפרי ביצועים) נמצאו אצל ספורטאים אלה ירידה במהירות ובזמן תגובה בתרגילים שונים, מבחינה התנהגותית נצפו יותר אגרסיביות, נטייה למצבי רוח במיוחד לחרדות, חוסר שיקול דעת, התנהגויות אימפולסיביות ומסוכנות וכן נטייה גדולה לשימוש בסמים וזאת אף על פי העיסוק שלהם בספורט.

במחקר נוסף בדקו את אורך הזמן שבו ניתן לראות את השפעת הפעילות הגופנית על התסמינים של הפרעת הקשב וריכוז ונמצא כי שיפור בתסמינים אלה נראה רק לאחר 12 שבועות, וזאת בתנאי שהפעילות הייתה יומיומית, למשך 30 דק' ובעצימות בינונית להבדיל ממתילפנידאטים שההשפעה שלהן מיידית.

המסקנה היא כדי שהפרעת הקשב תהיה מנוהלת בצורה הטובה ביותר יש לשלב טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי ושגרה קבועה. פעילות גופנית יכולה להיות חלק מטיפול התנהגותי והיא תוספת יעילה לתרופות ולצמצום הצורך שלהם בעתיד.

האימונים והטיפולים אצלי משלבים פעילות גופנית ומאפשרים חווית הצלחות.
 לפרטים נוספים השאירו פרטים בטופס צור קשר ואחזור בהקדם

מוזמנים לשתף:

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
WhatsApp chat

צרו איתי קשר

השאירו פרטים ואחזור בהקדם