גיל המעבר והפרעת קשב: למה פתאום הכל מרגיש הרבה יותר קשה? ומה אפשר לעשות
אם את אישה המתמודדת עם הפרעת קשב (ADHD) ונמצאת בסביבות גיל המעבר (Perimenopause או Menopause), ייתכן ששמת לב למשהו מוזר: הטריקים הישנים הפסיקו לעבוד. הריכוז בורח מהר יותר, הזיכרון מתעתע, והרגשות? הם ברכבת הרים.
חשוב שתדעי כבר בהתחלה: את לא משתגעת, ואת לא מדמיינת. יש לזה הסבר ביולוגי הגיוני, ויש גם מה לעשות.
למה זה קורה דווקא עכשיו?
(שינויים הללו יכולים להתחיל להופיע כבר בשנות ה-40 לחיינו, לעיתים עוד לפני שמרגישים שינויים פיזיים אחרים, ולהמשך אל תוך שנות ה-50)
כדי להבין את הסערה הזו, צריך להסתכל על שני שחקנים ראשיים במוח שלך: אסטרוגן ודופמין.
במשך שנים, האסטרוגן תפקד במוח שלך קצת כמו “דבק” שעוזר לדופמין (אותו חומר שאחראי על ריכוז, מוטיבציה ותחושת תגמול) לעבוד כמו שצריך.
בגיל המעבר, רמות האסטרוגן צונחות. כשהאסטרוגן יורד, הוא “לוקח איתו” את היעילות של הדופמין. עבור אישה עם ADHD, שגם כך מתמודדת עם רמות דופמין לא יציבות, הירידה הזו היא מכה כפולה. פתאום, המנגנונים שהצליחו להחזיק אותך מאוזנת יחסית, כבר לא מספיקים.
איך זה מרגיש בחיים עצמם?
השינויים האלו לא נשארים במעבדה, הם פוגשים אותך בעבודה, בזוגיות וביחסים עם עצמך. נשים רבות מתארות החמרה משמעותית בתסמינים שהכירו, ואף הופעה של קשיים חדשים:
- “על מה דיברנו?” זיכרון העבודה נחלש. את עלולה למצוא את עצמך באמצע משפט שוכחת את המילה הבאה, או נכנסת לחדר ושוכחת לשם מה באת.
משימות מורכבות שפעם תקתקת בקלות, הופכות להרים בלתי עבירים. התכנון נהיה מסורבל, והיכולת לעקוב אחרי לו”ז נפגעת.
קשה יותר לשמור על מיקוד לאורך זמן, ודעתך מוסחת מכל רעש קטן או מחשבה חולפת.
- זה אולי החלק המתיש ביותר. השילוב בין ההורמונים המשתוללים לבין ה-ADHD יוצר רגישות יתר: סיטואציות שבעבר התמודדת איתן בקלות (“קטן עליי”), פתאום גורמות לבכי או לכעס מתפרץ. בעקבות הקשיים החדשים בתפקוד, נשים רבות חוות ירידה בהערכה העצמית ותחושת מסוגלות נמוכה (“איך יכול להיות שאני לא מצליחה לעשות את זה?”).
אז מה עושים?
החדשות הטובות הן שברגע שמבינים שזהו מצב פיזיולוגי ולא כישלון אישי, אפשר לטפל בזה. הגישה היעילה ביותר היא רב-מערכתית:
- התאמת הטיפול התרופתי. המינון שעבד לך לפני חמש שנים אולי לא מתאים למצב ההורמונלי החדש. מה לעשות? לקבוע תור לרופא המטפל (פסיכיאטר או נוירולוג המתמחה ב-ADHD). לפעמים יש צורך בשינוי מינון, ולעיתים הרופא ישקול שילוב של טיפול הורמונלי (HRT) שיכול לסייע באיזון הסימפטומים המוחיים.
- אסטרטגיות וניהול (CBT ואימון) זה הזמן לחזור ליסודות ולחזק אותם. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או אימון אישי (Coaching) ל-ADHD יכולים לעזור לך לבנות “פיגומים” חיצוניים: שימוש באפליקציות, יומנים ותזכורות כדי להחליף את הזיכרון שקצת נחלש., לפתח חמלה עצמית ולהפחית את הביקורת הפנימית הקשה.
- זה נשמע כמו קלישאה, אבל בגיל המעבר זה חשוב פי כמה! פעילות גופנית! היא מעלה דופמין באופן טבעי ומוכח מחקרית כמסייעת להפחתת חרדה ודיכאון.
הפרעות שינה נפוצות בגיל המעבר ומחמירות קשב. הקפדה על היגיינת שינה היא בסיס לכל טיפול אחר.
חשוב ביותר ! אל תישארי עם זה לבד. קבוצות תמיכה או שיתוף חברות יכולים להפיג את הבדידות ולתת תחושת פרופורציה.
תקופת גיל המעבר היא אתגר משמעותי לנשים עם הפרעת קשב, אבל היא גם הזדמנות לעצור, להקשיב לגוף ולמוח מחדש, ולהתאים את הטיפול למי שאת היום. הצעד הראשון הוא לפנות לאיש מקצוע שמבין את הקשר בין השניים.
מקורות מידע:
Antoniou, E., Rigas, N., Orovou, E., Papatrechas, A., & Sarella, A. (2021). ADHD symptoms in females of childhood, adolescent, reproductive and menopause period. Materia socio-medica, 33(2), 114.
Epperson, C. Neill MD1,2,3; Pittman, Brian MA3; Czarkowski, Kathryn A. MA1; Bradley, Jeanette BA1; Quinlan, Donald M. PhD3; Brown, Thomas E. PhD3. Impact of atomoxetine on subjective attention and memory difficulties in perimenopausal and postmenopausal women. Menopause 18(5):p 542-548, May 2011. | DOI: 10.1097/gme.0b013e3181fcafd6
McAndrew, L. M., Napolitano, M. A., Albrecht, A., Farrell, N. C., Marcus, B. H., & Whiteley, J. A. (2009). When, why and for whom there is a relationship between physical activity and meno
האימונים והטיפולים אצלי משלבים פעילות גופנית ומאפשרים חווית הצלחות.
לפרטים נוספים השאירו פרטים בטופס צור קשר ואחזור בהקדם
