תקופת הקורונה החריפה את המצב מי חש בודד גם לפני עכשיו זה מורגש הרבה יותר.
שימו לב אם יש אנטראקציה לפחות עם חבר/ה אחד/ת
מה קורה שאין בכלל?
כאן חשובה האינטראקציה שלנו ההורים עם הילדים, במיוחד עם המתבגרים,
לאו דווקא בפעילויות משותפות אלא האכפתיות שלכם, להראות שאתם שם עבורם, להקשיב בלי ביקורת ושיפוטיות, להתעניין באמת, כי תחושת הבדידות נוצרת בהרגשה שאין אף אחד שם עבורנו ולאף אחד לא אכפת.
לשלוח משהו נחמד שראיתם באינטרנט
להכין להם אוכל שהם אוהבים, לפנות זמן ולשבת לראות יחד איתם סדרה מצחיקה.
לשים גבולות מאוד ברורים בין מה מותר ועל מה יש, איסור מוחלט!
כן, הם יעדיפו משהו אחר, יבעטו קצת, לא ירצו לשתף פעולה וזה בסדר כי זה הגיל כל עוד אתם שומרים על הגבולות, המרחב האישי שלהם ולא מנסים לכפות הם ירגישו וידעו שאתם שם בשבילם.
אל תפסיקו לנסות, להתעניין להקשיב