אבא שלך נאצי

את המשפט הזה היו זורקים לעברי הילדים כששמעו שאבא שלי גרמני. בהתחלה לא הבנתי הרי איך יכול להיות הוא גר כאן בארץ ישראל והוא הרי יהודי. ואז שאלתי את אימא שלי (את אבא התביישתי לשאול) "אבא נאצי?" והיא סיפרה לי את הסיפור....

אימא שלי יהודיה ילידת טריפולי שבגיל 7 העלו אותה על המשאית כדי לקחת אותה ואת משפחתה למחנה השמדה. ברגע האחרון לפני שהספיקו פרצה המלחמה והם ניצלו בתקופת פרעות הערבים על היהודים המשפחה עלתה לארץ.

אבא שלי נוצרי יליד גרמניה ברח עם משפחתו מגרמניה לשוויץ כדי להתחמק מגיוס חובה לצבא.

הם נפגשו שנים אחרי זה על שפת הים בתל אביב.

אבא שלי עד היום חוגג את כל החגים היהודים ולמרות שלא התגייר מעולם (לאימא שלי זה לא הפריע), היה בסוכנות היהודית מרגיש יהודי בכל רמח איבריו (במילואים הוא היה משגיח כשרות).

שנים על גבי שנים וביום השואה במיוחד אני במאבק תמידי עם זהות השורשים שלי שכל כך מנוגדים כעס  גדול על הצד שאחראי על מוות ואכזריות שאין כמותה ועצב גדול על הצד השני שסבל מגזענות ואכזריות של הצד הראשון.

איך זה יכול להיות?

כן, אבא שלי לא נאצי והוא אף פעם לא היה כזה

אין סיכוי שבעולם שאימא שלי הייתה מתחתנת איתו.

ועדיין יש בי את המקום שמתבייש שהוא אבא שלי כי איך הסביבה תראה את זה? מה יגידו עליי?

 

 

כולנו  ובמיוחד הילדים חשוב לנו מה אחרים חושבים עלינו, איך אנחנו נתפסים בעיני האחרים.
מה יגידו עלינו , מה תהיי התגובה שלהם כלפינו ואז חלק מהזהות שלנו או אפילו כולה אנחנו מסתירים, מזייפים, מסלפים ומשקרים כדי למצוא חן ואנחנו מפסיקים להיות נאמנים לעצמנו ומאבדים את עצמנו.
רק אם נאמין בעצמנו ונבין שאנחנו מיוחדים ויחידים אין שני דומה לנו נוכל להתגאות בזהות שלנו, בעצמנו ולהצליח בכל מה שנרצה. וכדי שנוכל להאמין בעצמנו עלינו לעבור תהליך, לחוות הצלחות, לממש חלומות.

לכל אדם יש סיפור חיים משלו, סיפור שהולך איתו לכל מקום. 

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
WhatsApp chat