זוגיות אצל הורים לילדים עם ADHD

הפרעת קשב (ADHD), מעבר להשפעתה על הפרט עצמו, משפיעה גם על סביבתו, בהיבטים שונים בתחומי החיים: בלימודים ועם צוותי החינוך, בעולמו החברתי ועל משפחתו.​ שיעורי הגירושין בקרב זוגות הורים לילדי ADHD גדול פי שלושה מאשר זוגות שלא סובלים מ ADHD

ADHD היא הפרעה נוירולוגית המלווה בתסמינים שונים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות שמקשה על הילד עצמו וגם על הסביבה הקרובה ביותר של הילד – המשפחה. להתנהגות זו יש השפעה על רמות הלחץ והמתח בין ההורים וההערכה העצמית שלהם בנוגע להורות. ללכידות המשפחתית והיכולת לעמוד מול משברים יש השפעה על מערכת היחסים בין חברי המשפחה ובפרט על היחסים הזוגיים בין ההורים. מעבר לכך שתפקיד האם נתפס כתפקיד משמעותי וחשוב בגידול וחינוך הילדים ,יחד עם הופעתה של ADHD במשפחה תפקיד זה גדל ומקבל משמעות גדולה ורחבה יותר וכך גם רמת הלחץ עולה, במיוחד כאשר לאחד מבני הזוג יש גם ADHD

Children drawing with their parents in living room

לכידות משפחתית

במחקרים נמצא כי תחושה של לכידות משפחתית עוזרת בהתמודדות עם מצבי חיים מלחיצים והגנה על הבריאות, מצבים אשר מביאים לידי ביטוי את הכוחות הפנימיים של ההורים מול האתגרים שמביא איתו ילד עם הפרעת קשב איתם הם אמורים להתמודד; ראיה חיובית, עזרה בפעולות יומיומיות וההבנה שיש בידם את היכולות לעמוד באתגרים ובדרישות כתוצאה מכך. לכידות משפחתית משפיעה גם על תחושת הרווחה וההרגשה של כל אחד מבני המשפחה בסיטואציות שונות בחיים.  להיות הורה לילד עם הפרעת קשב זה דבר מורכב וקשה ומצריך כוחות פנימיים כדי להתמודד עם האתגרים היומיומיים. עם הזמן, העומס של דרישות תובעניות, לחץ נפשי, החוויה וההרגשה של כל אחד מההורים משפיעות לרעה על ההורים וזה מורגש אצל כל אחד מבני המשפחה, ולכך יש השפעה על הלכידות המשפחתית.  

להיות הורה לילד עם הפרעת קשב הקשיים מלווה בהמון לחצים בעקבות רמות החומרה של התסמינים, מין הילדים (אצל בנים רמת הלחץ גבוה יותר) , חוסר הבנה וחוסר יכולת להתמודד מול אותו ילד עם המשאבים הרגילים שיש ברשותם.

האמא כ'קפטן של הספינה'

הפרעת קשב משפיעה על הזוגיות אך ללא ספק, האמהות מרגישות את כובד המשקל של החינוך, התיווך והטיפול בילדים ולכן חוות יותר מעמסה רגשית מאשר אבות, כנראה מהמעורבות הגבוהה יותר שלהן בגידול הילדים ובאחריות שהן לוקחות בחייו של ילד ADHD . 
על פי ראיונות שנערכו עם זוגות הורים נמצא כי האם היא המתווכת, המגשרת והמחנכת ומכיוון שהיא בעלת כל כך הרבה תפקידים ואחריות היא מרגישה את הלחץ הרב שיש עליה ובתוספת ADHD והקשיים שהיא מביאה איתה למשפחה.

לדבר על הפיל שבחדר

מכיוון ש ADHD היא תורשתית ומולדת אחד מבני הזוג יהיה גם הוא בדרך כלל מאובחן עם ADHD .
ADHD אצל אחד מבני הזוג משפיעה על הזוגיות ובמרבית הפעמים מובילה לפרידה וגירושין. שיעורי הגירושין בקרב זוגות כאלה גדול פי שלושה מאשר זוגות אחרים. כשאחד מבני הזוג סובל מרמות גבוהות של תסמיני ההפרעה ומתנהג בצורה מסוימת ואינטנסיבית לאורך זמן, התוצאה היא תסכול ולחץ, עומס רגשי גדול שמוביל למתח גבוה בין ההורים ומשפיע על חיי הנישואין.  
"חצי מהעניין זאת מודעות וזה לא נגמר. יש פיל והוא שם, צריך לדבר עליו כלללל הזמן". אמרה אחת האימהות בראיון, ולכן התערבות מקצועית יכולה לתרום רבות ולעזור לרווחת המשפחה כולה ולהורדת המתח והלחץ שקיימים בהתמודדות עם

סימנים של שחיקה

לחץ ההורים מושפע מעבר להתמודדות הישירה והעקיפה עם תסמיני ההפרעה אלא גם מהערכה עצמית אישית שלהם על תפקודם והיכולת ההורית שלהם בהתמודדות היום יומית שלהם יחד מול ילד עם ADHD.  
מהראיונות ניתן היה להבין שהתבוננות מעמיקה על ADHD וההתמודדות איתה באמצעות טיפול רגשי, לילדים ולהורים, מגבירים את הלכידות במשפחה ומקלים על העומס הרגשי אצל האימהות ובכך על הזוגיות. העדר תמיכה רגשית במשפחה, יכולה להקשות על התמודדות עם משברי החיים ולערער את הזוגיות

לתמיכה רגשית, טיפול וייעוץ מקצועי בADHD גם להורים וגם לילדים (הדרכת הורים/טיפול משפחתי/אימון וטיפול רגשי לילדים), יש השפעה נרחבת על הזוגיות והלכידות המשפחתית. למעשה, נראה כי טיפול זה חשוב והכרחי כדי להבין את ההפרעה והתסמינים, לקבל כלים מקצועיים להתמודדות מולה ובכך לשמור על היציבות המשפחתית והלכידות שלה, כשאין הסכמה ושיתוף פעולה בין בני הזוג בנוגע לטיפול ויעוץ מקצועי, בני הזוג יחוו משבר אשר עלול בסופו של דבר להוביל לפרידה.

תודה ליעל שפרינגר בת הזוג שלי לכתיבת העבודה בתואר השני שבעקבותיו נכתב מאמר זה

רונית כהן-זמורה (2019) , זוגיות עם הפרעת קשב וריכוז.

Harpin, V. A. (2005). The effect of ADHD on the life of an individual, their family, and community from preschool to adult life. Archives of disease in childhood, 90(suppl 1), i2-i7.

Leitch, S., Sciberras, E., Post, B., Gerner, B., Rinehart, N., Nicholson, J. M., & Evans, S. (2019). Experience of stress in parents of children with ADHD: A qualitative study. International journal of qualitative studies on health and well-being, 14(1), 1690091.‏

Mash, E. J., & Johnston,C. (1983). Parental perceptions of child behavior problems, parenting self-esteem, and mothers' reported stress in younger and older hyperactive and normal children. Journal of consulting and clinical psychology, 51(1), 86.‏

Moen, Ø. L., Hedelin, B., & Hall-Lord, M. L. (2016). Family functioning, psychological distress, and well-being in parents with a child having ADHD. SAGE Open, 6(1), 2158244015626767.‏

Muñoz-Silva, A., Lago-Urbano, R., Sanchez-Garcia, M., & Carmona-Márquez, J. (2017). Child/adolescent’s ADHD and parenting stress: The mediating role of family impact and conduct problems. Frontiers in psychology8, 2252.‏

Sullins, D. (2015). Child Attention-Deficit Hyperactivity Disorderv (ADHD) in Same-Sex Parent Families in the United States: Prevalence and Comorbidities. British Journal of Medicine & Medical Research6(10), 987-998.‏

Theule, J., Wiener, J., Tannock, R., & Jenkins, J. M. (2013). Parenting stress in families

of children with ADHD: A meta-analysis. Journal of Emotional and Behavioral Disorders, 21(1), 3-17.‏

 

 

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
WhatsApp chat