כשאנו מחליטים לעשות משהו אנחנו בוחרים מתוך מגוון אפשרויות שנפרסות מולנו, לאחר שבדקנו מה התוצאה של בחירה בדבר כזה או אחר אנו בוחרים את מה שנראה לנו הכי טוב בשבילנו ופועלים למען זה אצל ילדים ונוער ובפרט עם הפרעת קשב ההחלטה נובעת ברב המקרים מאימפולסיביות ולא ממקום של חשיבה רציונלית והבנה של ההשלכות של הבחירה.
לאחר שהחלטנו ופעלנו בהתאם להחלטה מגיעה התוצאה: הצלחה או כישלון.
כשיש הצלחה ידוע שאנחנו מאושרים ושמחים ואנחנו בשמים וחושבים לעצמנו כמה אנחנו מוצלחים ומה קורה כשנכשלים?
תלוי…
במה תלוי? בתגובה של הסביבה הקרובה שלנו לתוצאה של הבחירה שלנו לאורך זמן

זוכרים את הסיפור הקוסם מארץ עוץ ומה ביקש האריה? הוא ביקש אומץ ! איך זה קשור להחלטות, בחירות וכישלון? 

מאותגרי קשב מחליטים החלטות אימפולסיביות שברב פעמים מובילות לכישלון אך אם הסביבה הקרובה של הילד או הנער מתייחסת לאותם כישלונות באופן תמידי בכעס ובאכזבה המלווים לפעמים גם בצעקות ועונשים, הם מבינים שהם לא שווים ומרגישים בושה וגם פחד. הם מתחילים לצמצם ניסיונות ולהימנע מפעולות (דחיינות) כדי לא להיכשל והמוטיבציה לנסות שוב נמוכה מאוד.

כל אחד ואחת מאיתנו נולד עם מוטיבציה, מוטיבציה היא הבסיס שלנו להתפתחות מאותגרי קשב הם לא חסרי מוטיבציה אלא שהמוטיבציה שלהם נמוכה מאוד.
האריה מאוד דומה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ולא רק)   למעשה הם מפחדים לנסות דברים מהפחד שיכשלו, מהבושה שאני לא דומה לשאר לחברי לכיתה, שאני לא מצליח במבחנים, שאני לא מצליח להתרכז, להיות מאורגן, לא מצליח לקום בבוקר.
למעשה אני האריה לא יכול להיות מלך החיות כפי שמצופה ממני.
כאשר נוצרת תבנית של כישלונות נעשה מאמץ כל הזמן להצדיק אותה ולהתאים אותה כך שנוצר המצב שיש תמיד כישלון ואין צורך לשנות את זה ולכן מוטיבציה נמוכה=חוסר אומץ (או פחד מכישלון).

איך בסוף קיבל האריה את האומץ?
על ידי עידוד בלתי פוסק של חבריו למסע בשילוב הומור ויצירתיות שאפשרו לו ללמוד על היכולות והחוזקות שלו, הסתכלות על הדברים החיובים, על מה עובד ומה לא, מה אפשר ללמוד, על ידי מתן אתגרים, סיפורים, משלים, סרטונים, שאלת שאלות נכונות.
לעודד ילד או נער זה לא להגיד להם כל הכבוד, גאה בך שהצלחת אלא לאפשר להם לראות את ההצלחה הזו ולהגיד בעצמם "אני גאה בי שעשיתי זאת"

האריה קיבל את האומץ בכך שנלחם בעכביש ענק שעשה הרס גדול ביער.
כשאתם מעודדים את הילדים שלכם הם יקבלו את האומץ, המוטביציה תעלה והתוצאה היא שהם "ילחמו" בקשיים של הפרעת הקשב, ינסו וגם יצליחו לפעמים כן גם יכשלו אך הם יבינו ,כמו שהאריה הבין, שהצלחה נובעת מלמידה וניסיונות.
זה לא יקרה היום ואולי גם לא מחר אבל עם עידוד בלתי פוסק זה יקרה ביום אחד!