ילדים עם הפרעת קשב מגיעים לתחרות זו מלווים בקשיים. אימפולסיביות, חוסר ריכוז, חוסר ארגון והיפרקטיביות הם רק חלק מאותם קשיים שלא מאפשרים להם לבטא את היכולות שלהם במיוחד במסגרת החינוכית ו/או מול ההורים.

בסביבות כיתה ד' ילדים מודעים להצלחה או חוסר ההצלחה שלהם בהשוואה לבני כיתתם. ילד עם הפרעת קשב נמצא בסיכון גבוה לפיתוח ערך עצמי נמוך בכל הנוגע ליכולות הלימודיות שלו  וזאת משום שילדים עם הפרעת קשב נוטים להסתמך על דימוי עצמי אוטומטי, הנשען על פרשנויות ממקרים וחוויות בעבר בעיקר חוויות שליליות – העלבות, ירידות, הצקות וגם חוות דעות שליליות מהסביבה החינוכית, להבדיל מדימוי עצמי מחושב שנשען על בדיקה וניתוח של המצב.  

ילדים עם דימוי עצמי נמוך מייצרים תחרותיות שאינה טובה ואינה מקדמת הרצון כל הזמן להתחרות, חוסר יכולת להפסיד, לקבל את הכללים והחוקים, ההרגשה שאני לא שווה לחברי לא מעליהם או מתחתיהם, חוסר יכולת לשתף פעולה עם אחרים, וגם לפעמים אלימות מילולית ופיזית אלו הם הסימנים לתחרותיות לא טובה.

תחרותיות לא טובה והורסת נובעת מחוסר בטחון ומאופיינת בניסיון להוכיח כל הזמן לסביבה שאני טוב ומצליח כל פעם, כל הזמן חיפוש אחר אותם אלה שאתחרה מולם, התרברבות בהצלחות וכאשר אין הצלחה יש תסכול וכעס, יש אשמה של הסביבה, אין רצון  ללמוד ולנסות שוב, יש ויתור.