. אם בכל זאת פגענו בלי מתכוון, ברגע שנתנצל ונקבל עלינו את האחריות למעשה או נציע דרך לתקן את מה שלא היה בסדר אז רב הסיכויים שהסליחה תתקבל בצד השני. יש הבדל בין להגיד סליחה על הדרך לבין התנצלות עמוקה שמגיעה מאמפתיה.

1. איך עושים זאת? לאחר שהרוחות נרגעו (לא לחכות למחר) לשבת לשיחה קצרה להקשיב לילד ולהסבר שלו למה שקרה, אנחנו נשקף לו את ההרגשה שלו באותו הרגע ועל מה הוא חשב בעת המעשה, האם הוא פירש נכון את המצב והאם זה באמת מה שהיה שהוביל אותו לפגוע?
   לרב ילדים עם הפרעת קשב עושים מעשים מתוך פרשנות שגויה או מהאימפולסיביות האופיינית להפרעה, נכון זה קושי בסיסי אך לא תירוץ ויש לקחת אחריות על המעשים שלנו.

2. בקשת סליחה דורשת אומץ – להודות בטעות שלי זה לא פשוט וקל ומעשה ההתנצלות מצריך אומץ, אכפתיות ואמפתיה. כעס, צעקות ואיום בעונשים לא תורמים אלא עושים בדיוק ההיפך והסליחה לא תהיה באמת אמיתית. הראו להם שאתם מבינים שדרוש המון אומץ להתנצל מכל הלב ושיש להם את זה והם מסוגלים לעשות זאת. אם זה קשה להם להתנצל פנים מול פנים כתיבת התנצלות על דף יכולה לעזור. ילדים עם הפרעת קשב בעלי רגישות גבוה, אכפתיים ואמפתיים.

3. אל תלחצו על הילד לבקש סליחה רק כדי לצאת מידי חובה ההתנצלות צריכה להיות אמיתית וכנה ועל הילד/ה להבין מה המשמעות של המעשה שלהם
4. חיים על פי ערכים – היו עבורם דוגמה אישית התנהלו בחיים האישיים שלכם כמו שהייתם רוצים שהילדים שלכם יתנהגו.